איך כותבים תסריט – מותר ואסור בפורמט התסריט

יש בדיחה ישנה על שני יהודים שמתווכחים ברחוב ויהודי שלישי עוצר בשביל להגיד להם שהם לא מתווכחים כמו שצריך. אין ספק שתמיד תוכלו למצוא מישהו שיגיד לכם מה לא לעשות.

לתסריט יש פורמט מאוד ספציפי שצריך להיצמד אליו. קודם כל בגלל שזה הפורמט המקובל והמוכר, אבל בעיקר בגלל שתסריט הוא בסך הכל מסמך עבודה. כותרות הסצנות, פנים / חוץ יום / לילה, משמשות לא רק את הקורא אלא גם מנחות את צוות ההפקה לגבי ימי צילום, לוקיישנים וסטים. אני דווקא רוצה לדבר על כל השאר, הבשר של התסריט, כל מה שנמצא מתחת לכותרות.

בלי תסריט - אין סרט

לא פעם ולא פעמיים תשמעו שאסור לכם לביים על הנייר. הרבה מורים ממליצים לא לכתוב תנועות מצלמה, לא להשתמש במונח "אנחנו רואים". יש שיגידו גם לא לכתוב קצב דיבור לדמויות. אומרים לכם להיצמד לסיפור ולתת לבמאי להחליט על כל השאר. אז אני כאן כדי להגיד לכם – בולשיט. ידוע שקוונטין טרנטינו כותב את התסריטים שלו כמו ספר פרוזה, לא לשם אני מכוונת. הוא בדרך כלל משכתב אותם לפני הצילומים, כי כאמור, זה מסמך עבודה. אבל חוק הזהב כאן הוא מאוד פשוט – אם זה חשוב לסיפור, זה צריך להיות על הנייר. אני אסביר.

נניח שאתם מתארים סצנה שבה הדמות נכנסת לבית רדוף רוחות. אנחנו רוצים שהצופים יבינו שהבית רדוף רוחות אבל, על מנת להעלות את המתח, אנחנו רוצים להראות שלדמות שלנו אין מושג מה הולך לקרות. ברור שאתם צריכים להכניס לתיאור שלכם את כיוון המצלמה, או לפחות את מה שהצופים רואים, אחרת כל המטרה של הסצנה – מתח – הולכת לאיבוד.

דוגמה נוספת בתחום אחר. אם הדמות הראשית מגלה לשמחתו שיש צמח גראס בחצר של הבית החדש שעבר אליו ואז מרים את מבטו ורואה שכל החצר האחורית מלאה בצמחים דומים, חייבים לתאר את הגילוי הזה ברמה של מצלמה. אתם יכולים לתאר לעצמכם את זה, פוקוס עליו ועל הצמח הבודד, ואז הפוקוס מתרחב אל שאר החצר. מוסיפים קצת מוזיקה דרמטית ויש לנו קומדיה.

מילים, זה כל מה שיש לנו

חשוב לזכור שסגנון הכתיבה שלכם הוא חותמת שתישאר עם הקורא גם אחרי שסיים לקרוא את התסריט. בדיוק כמו שקראתם ספר של סופר מסוים וכאשר אתם פותחים ספר נוסף שלו הוא מרגיש לכם מוכר כמו להיכנס לנעלי הבית האהובות עליכם. למרות הפורמט של התסריט, יש לכם מקום להביע את הכישרון שלכם. אם הסרט הוא קומדיה, זה צריך להיות מצחיק, אם הסרט מותח, תגרמו לקורא לרצות להפוך את הדפים יותר מהר.

תסריט הוא לא רק מסמך עבודה, הוא כרטיס ביקור שלכם, בעיקר בתחילת הקריירה. הדרך הכי טובה ללמוד את זה היא לקרוא תסריטים, וכמה שיותר. הרי לא הייתם מתחילים לכתוב ספר אם מעולם לא קראתם ספר, נכון?

לינקים

למי שאין עדיין תוכנת תסריט כמו שצריך - דיאלוג עושה את העבודה שלכם הרבה יותר קלה, מאוד מומלץ.

איפה לקרוא תסריטים – מאגר תסריטים באנגלית כאן. מאגר תסריטים בעברית כאן.